חומצות אמניות

קיימים 20 חומצות אמיניות הנכללות בתזונה של האדם ומהוות חלק מהרכב החלבונים של גוף האדם. ניתן לחלק את החומצות האמיניות לחומצות אמיניות חיוניות ולבלתי עיקריות . חומצות אמיניות חיוניות אלה חומצות אשר הגוף לא יכול לייצר בעצמו והן: ארגנין, הסטידין, איזוליאצין, ליאוצין, ליזין, מתיונין, פינילאלנין, תירוזין, טרפטופן וולין.

יתר החומצות האמיניות מוגדרות כבלתי חיוניות והגוף יכול לייצר אותן בעצמו מחלקים של חומצות אמיניות חיוניות ומחלקים פחמימניים הנוצרים בפירוק הסוכר בגוף.

לאחרונה גילו החוקרים כי ישנן חומצות אמיניות חצי חיוניות ואלה חומצות אמיניות חיוניות בתנאים מסוימים והגוף יכול לייצר אותן בכמויות קטנות בלבד. אך במצבים של דרישה מוגברת לחומצות אלה כמו במצב של דחק מטבולי הייצור בגוף לא מספק את כל הצורך ובמקרה זה חומצות אלה הופכות לחיוניות ויש צורך בקבלתן מהתזונה. גלוטמין למשל, חומצה הנמנית עם החומצות חצי חיוניות  כי במצב מנוחה חומצה זו איננה חיונית והייצור בגוף מספיק לצורך שלו, אך בדחק מטבולי היא הופכת לחיונית.

חומצות אמיניות מהוות אבני הבניין הראשוניים לכל חלבון בגוף, כך, כל החלבונים נוצרים מרצף של חומצות אמיניות הנקשרות אחת עם השנייה בקשר כימי. החלבונים הנצרכים בתזונה שלנו, ממקור צמחי או מבעלי חיים משחררים בתהליך העיכול את החומצות האמיניות. חומצות משוחררות אלו נכנסות לגוף שלנו ובעזרתן נבנים חלבוני הגוף השונים כמו חלבוני, שיער, עור ושרירים.

סוג החלבון נקבע בהתאם לחומצות האמיניות המרכיבות אותו ובסידור שלהן ברצף של החומצות האמיניות המהווה את השלד של החלבון.  כך נוצר חלבון כמו חלבוני העור, השרירים, הורמונים, נוגדנים ועוד.

מחסור בחומצה אמינית אחת משפיע על תפקוד או ייצור חומצה אמינית אחרת, ריכוז החומצות האמיניות בפלזמה קשור בצורה ישירה בריכוזי החומצות השונות. כמו כן, הצורך בחומצה אמינית מסוימת משתנה בהתאם למאמץ של הגוף, להשפעות גופניות והשפעות נפשיות.

תפקידי חלק מהחומצות האמיניות:

1.  אלאנין: חומצה אמינית עם תפקיד חשוב בפעילות מערכת החיסון ובתמותה של תאים סרטניים. לחומצה זו תפקיד במערכת העצבים המרכזית ועוזרת בייצור ניורוטרסמטורים, כמו כן, מעלה את ריכוז הסוכר בדם מהחלבון שבתזונה.מקורות בתזונה: קטניות, בשר, פיצוחים, פירות ים, זרעים, סויה, מי גבינה ואורז חום.
2. ארגינין: ריכוז חומצה זו בפלזמה קשור לירידה בגידולים סרטניים. ארגינין קובע את מהירות הייצור של חלבונים במערכת החיסון וירידה בריכוזה מצביע על ירידה בתגובה החיסונית.מקורות בתזונה: חיטה מלאה, פיצוחים, זרעים, אורז חום, סויה, צימוקים ופול סודני.
3. אספאראג’ין: חומצה זו שולטת באיזון החלבון ולה תפקיד בפירוק השומנים ליצירת חלבון. חומצה זו נחשבת לאחת מהחומצות החשובות להעברת חנקן.מקורות בתזונה: לבן וגבינות, בשר בקר, עוף וביצים.
4. חומצה אספארטית: לה תפקיד חשוב בקביעת ריכוזי חומצות אמיניות שונות ובגזים בדם האחראים לקביעת החומציות של הדם. עוזרת בירידה בפעילות של גידולים סרטניים ומשמשת כמעביר עצבי במוח, מעכבת את העייפות ומגבירה את הסבילות.מקורות בתזונה: נבטים, שיבולת שועל, בשר, אבוקדו ואספרגוס.
5. ציסטיאין: מכילה גופרית הדרוש לייצור גלוטטיון בגוף. גלוטטיון אחראי לכוח החיזור בגוף ולנטרול חומרים מחמצנים ורדיקלים חופשיים. הכבדותאי הלימפה  משתמשים בגלוטטיון לנטרול רעלים כימיים ורעלים מהמזון. חומצה זו נחשבת לאחד מהחומרים החשובים נגד הרעלת אלכוהול סיגריות ומזהמים סביבתיים אחרים.מקורות בתזונה: בשר, ביצים, מוצרי חלב, פלפל אדום, שום, בצל, כרובית ושיבולת שועל.
6. גלוטמין וגלוטאמאט: אחרי המעבר של גלוטמין דרך מחסום דם מוח הוא הופך לחומצה גלוטמית, ונקשר לחומצה האמינית תאורין ליצירת ניורוטרנסמטר בשם GABA (gamma amino butyric acid), האחראי לוויסות פעילות תאי העצב ופעילות חומרים כימיים במוח. בנוסף, הגלוטמין משמש כמקור אנרגיה לתאי האיפטל במעי. לגלוטמין גם כן תרומה בסידור המבנה של החומר התורשתי ה DNA וה RNA כך הרכב ה DNA תלוי בכמויות מספיקות מחומצה זו.מקורות בתזונה: בשר בקר, דגים, חלב, לבן, גבינה, תרד, כרוב ופטרוזיליה.
7. גליצין: הגליצין נחשב חשוב לייצור חומצות אמיניות ברקמות הגוף השונות. חיוני לייצור חומצות גרעין, גלוקוז, הימוגלובין מחומצות מרה. יש לו תפקיד מעכב לפעילות מערכת העצבים המרכזית ויתכן ויש לו תפקיד חשוב בשליטה בהתקפים אפלפטיים ובהפרעות בשרירים.מקורות בתזונה: דגים, בשר, קטניות ומוצרי חלב.
8. היסטידין: ממנו מיוצר ההיסטמין המהווה קו הגנה ראשון במערכת העצבים, ירידה ברמת היסטידין גורמת לירידה ביכולת החיסונית וחושפת את הגוף לאתגרים חיסוניים כמו סרטן. רמות גבוהות ממנו מחזקות את מערכת החיסון. להיסטידין חשיבות בבניה ושיקום תאי הגוף ועוזר בייצור כדוריות דם אדומות ותאי דם לבנים. מגן על הגוף מפני הרעלה של מתכות כבדות. הקיבה משתמשת בהיסטידין לייצור הפרשות הקיבה.מקורות תזונתיים: מוצרי חלב, בשר, דגים, חיטה ושעורה.
9. איזוליאוצין: רמה נמוכה שלו גורמת לירידה באיזון הפחמימות הנדרשות לייצור גלובולינים במערכת החיסון, בכן רמה נמוכה של חומר זה מצביעה על ירידה במערכת החיסון. קישורו עם וולין וליוצין משפר את תפקוד השרירים והוא חיוני לייצור הימוגלובין. מקורות בתזונה: שקדים, עוף, ביצים, דגים, עדשים, כבד ובשר.
10. ליוצין: מאזן את הסוכר, רמות גבוהות שלו יחד עם האיזוליאוצין מזרזות את הפעילות של מערכת החיסון. רמה נמוכה שלו מצביעה על ירידה בפעילות החיסונית. מקורות בתזונה: אורז לבן, קטניות, פיצוחים וחיטה מלאה.

**האמור במאמר לא מהווה המלצה רפואית ולא מחליף ייעוץ עם רופא.